שמועות על מזג אוויר תל אביב יפו

5 אמירות פשוטות על תל אביב יפו מוסבר


Table of Contentsהערות מפורטות על תל אביב יפו, ישראלX המדריך הגדול ביותר ל-אטרקציה תל אביב יפוהנחיות מובילות של מזג אוויר תל אביב יפותל אביב יפו, ישראל אין עוד תעלומהאודות מפת תל אביב יפוX5 עובדות פשוטות על כתובת תל אביב יפו מתוארות
הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר , הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים. לפני הקמתה של השכונה תל אביב הסתפקו יהודי יפו בהקמת שכונות יהודיות שנבנו מחוץ ליפו - מיקוד תל אביב יפו. שנת הקמתה הרשמית של השכונה, 1909, מציינת את השנה בה הוגרלו המגרשים ונבנו הבתים הראשונים של מה שלימים תיוודע כעיר העברית העצמאית שנקראה תחילה "אחוזת בית" ובהמשך החליפה שמה לתל אביב




הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרגוזה בשנת 1825, בתקופה בה שלטה האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל, נתמנה הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרגוזה על ידי רבני ירושלים להקים התיישבות יהודית ביפו כדי לקבל את פני עולים יהודים, מפני שהיה ביחסים טובים עם השליטים העות'מאניים. בימים ההם לא היה ישוב יהודי ביפו והיהודים שעלו דרך נמל יפו לא פעם סבלו בגלל חוסר עזרה יהודית.


בשנת 1829 השפיע הרב על 12 הניצולים של אוניית עולים יהודים ממרוקו שטבעה ליד עכו להיות היהודים הראשונים להצטרף אליו ולהתיישב ביפו. במשך הזמן התלקטו עוד יהודים ליפו והקהילה כללה הן אשכנזים והן ספרדים. בשנת 1834 נרכש בית העלמין היהודי ביפו למען לא ייאלצו עוד תושבי העיר היהודים לטלטל את מתיהם לירושלים.


הנחיות מובילות של מפת תל אביב יפו


בשנת 1863 יזם הרב יהודה מרגוזה את "ועד העיר ליהודי יפו" שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 החל להעביר הוועד את סמכויותיו בהדרגה לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב, עד שחדל להתקיים במאי 1939.


תל אביב יפו, ישראלתל אביב יפו, ישראל
הרב נטע על השטח פרדס ובו 5,310 עצים בסיוע האמריקאית (אנ') מחוות הנוצרים הפרוטסטנטים המילניאליסטים הר התקווה. בשנת 1853, שלח הרב יהודה מרגוזה מכתב ליהודי הבריטי סר משה מונטיפיורי, השריף של לונדון לשעבר, וכתב (המקור באנגלית): "בחסד האל, הריני מצהיר בזה, שאני הישראלי הראשון שבא הנה ליפו אחד משבט דן...




אלא שידוע לכל אחד, שההתחלות של כל דבר חדש קשות מאוד הן, ואף המוסלמים כאן השתוממו לראות יהודי מעבד את האדמה. אעשה ככל שביכולתי לעודד עבודת אדמה בין אנשי קהילתי מונה שבעים משפחות. כל זה נכתב על ידי הרב הנמצא כאן, והוא הפקיד הממונה על היהודים (תל אביב יפו, ישראל) המתפללים לאל לשלומך. רפאל יהודה מנחם לוי, יפו 28 ביולי 1853"


שמועות על כתובת תל אביב יפו


בשנת 1876, הבית היהודי הראשון מחוץ לתוואי חומות יפו, נבנה ואוכלס של ידי חיים שמואל שמרלינג. חומות יפו עצמן פורקו בשנת 1868. בשנת 1887 הוקמה השכונה היהודית הראשונה מחוץ לתוואי חומות יפו, נווה צדק, ובעקבותיה שכונות נוספות. בשנת 1896 הוקמה שכונת מחנה יהודה, בשנת 1904 הוקמה שכונת מחנה יוסף, ובשנת 1906 הוקמה שכונת אהל משה.


קבוצת יהודים זו שהתכנסה לראשונה ביולי 1906 התאגדה בשם "אגודת בוני בתים" ששונה מאוחר יותר ל"אחוזת בית". באספה זו הוצגה תוכנית לבנין עיר עברית מודרנית שתהווה שער לארץ ישראל עבור יהודי העולם. התוכנית הציגה עיר שתבנה על פי הדגם המערב אירופאי של סוף המאה ה-19. השכונה - גרעין העיר העתידית - מוקמה מחוץ לתוואי החומות של יפו, מצפון למסילת הרכבת, על קרקעות חוליות של "כרם גיבלי" שנרכשו בעזרת הלוואה מהקרן הקיימת.


מיקום תל אביב יפומיקוד תל אביב יפו
המועד הרשמי לייסוד הוא 11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), היום שבו נערכה הגרלת המגרשים בצדפים לשכונה. בשכונה נבנו רחובות מעטים ניצבים זה לזה. הרחוב הראשי בה היה רחוב הרצל, ובקצה הצפוני נבנתה הגימנסיה העברית "הרצליה" (כיום - מקומו של "מגדל שלום מאיר"), שהייתה הגימנסיה העברית הראשונה. בלב השכונה נבנו שדרות רוטשילד, בוואדי שאליו נגרפו החולות לאחר יישור הדיונות.


אודות מזג אוויר תל אביב יפוX


בעת המלחמה נעצרה התפתחותה, העיר סבלה ממכת ארבה שחיסלה את כל הצומח בשכונה, ומהתעמרות השלטונות העות'מאנים ובמיוחד מכללה תל אביב יפו מושל יפו חסן בק. באפריל 1917 השלטונות הטורקיים גירשו את תושביה עם תושבי יפו היהודים. המונח הנוסטלגי "תל אביב הקטנה", שנטבע בידי חיים חפר ודן בן אמוץ בחגיגות ה-50 לייסוד תל אביב, מתייחס לתל אביב של אותם השנים שכללה בעיקרה את שכונת נווה צדק ואת אזור הרחובות הרצל, רוטשילד ואלנבי.




שיירת גמלים המובילה חומרי בנייה ברחוב אלנבי. תצלום מאת אברהם סוסקין, שנות העשרים המוקדמות כיכר דיזנגוף המקורית (הוקמה ב-1938) מתחם שפך הירקון בשנות השלושים תל אביב נכבשה על ידי הצבא הבריטי ב-17 בנובמבר 1917, וקו החזית התבסס מצפון לה. עם תחילת המנדט חזרו התושבים לעיר, ומשנת 1921 החלה תנופת התפתחותה של תל אביב.


בעקבות מאורעות דמים אלה יצאו יהודים רבים מיפו ועברו לתל אביב. אז הוחלט לבטל את התקנות האוסרות פעילות כלכלית בתל אביב שהטיל השלטון העות'מאני. ב-11. 5.1921 פורסמה החלטתה ממשלת המנדט על הפרדתה של תל אביב מיפו - "פקודת מועצת עיריית תל אביב", וכעבור שנתיים ב-11. 5.1923 יושמה ה"פקודה" בפועל ורוב השכונות היהודיות של יפו זכו למעמד עצמאי של מועצת עיר (Township) - ועד הקהילה תל אביב, ונקבע גבול עירוני בין תל אביב ליפו.


הערות מפורטות על תל אביב יפוX


תל אביב יפוכתובת תל אביב יפו
מאז התפתחה העיר בקצב מזורז: מ-3,600 בשנת 1914 ל-34,000 בשנת 1925 ול-120,000 בשנת 1936. עיקר הגידול באוכלוסייה נבע באופן משני בשל הגירת יהודים מיפו אך בעיקר בשל גל העליות לארץ, מהעלייה השלישית ובעיקר העלייה הרביעית והחמישית (1924-1939), שהתאפיינו בעליה של אוכלוסייה בורגנית, בעלי משפחות ובעלי הון, שהעדיפו את ההתיישבות בעיר על פני התיישבות חקלאית.




"הבאוהאוס", בית הספר לעיצוב ולאדריכלות שפעל בגרמניה בשנים 1919–1933, היה אחד המקדמים והמפיצים החשובים ביותר של הסגנון החדש ואף עיצב במסגרתו תת-סגנון ייחודי. בשנים 1933–1936 חלה בעיר תל אביב תנופת בנייה גדולה בסגנון הבאוהאוס עם בוא גל ההגירה הגדול המכונה העלייה החמישית. בשנת 1925 הוזמן פטריק גדס להכין תוכנית אב להרחבת העיר צפונה, ברוח עקרונות עיר הגנים - תוכנית הידועה כתוכנית גדס.


ההתפתחות ישראל גלילי 3 תל אביב יפו הגדולה של העיר בעקבות קליטת העליות הרביעית והחמישית, שבמהלכן זרמו לעיר עולים רבים, הביאה גם להקמת מוסדות תרבות. בתקופה זו החלה העיר לקבל את הצביון הבורגני-בלייני שלה. בתל אביב נפתחו הקולנוע (מיקום תל אביב יפו) הראשון וכן "קזינו גלי אביב" בית קפה מפואר על שפת המים. שניהם הוקמו ותופעלו בידי מרדכי וייסר ומשה אברבנל


חוק 2 הדקות ל-תל אביב יפו


בשנות העשרים החל חוף הים למלא תפקיד מרכזי בתרבות הפנאי ובדימויה של העיר כעיר חוף. בשנת 1925 עוצב מכללה תל אביב יפו סמל העיר ובמרכזו מגדלור והכיתוב "אבנך ונבנית" מתוך הפסוק: עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים — (ירמיהו ל"א, ג) בשנים 1926–1928 סבלה העיר ממשבר כלכלי כבד, שבא לידי ביטוי בעליית מחירי הקרקעות, באבטלה גבוהה, פשיטות רגל של מפעלים ושל קבלנים, ועוני נרחב.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *