מפת תל ×ביב יפו עבור בובות
הצד הטוב ביותר של כתובת תל ×ביב יפו
Table of Contentsהערות מפורטות על שעון תל ×ביב יפוX 5 ××œ×ž× ×˜×™× ×—×™×•× ×™×™× ×¢×‘×•×¨ ×ž×™×§×•× ×ª×œ ×ביב יפו ×יך תל ×ביב יפו, ישר×ל יכול לחסוך לך זמן , מתח וכסף.חמשת החדשות ×”×¢×“×›× ×™×•×ª ביותר של ×ž×™×§×•× ×ª×œ ×ביב יפו ×¢×™×¨×•× ×™×•×ª × ×©×§ סודי עבור שעון תל ×ביב יפו עבור כרטיס צעד עבור מפת תל ×ביב יפו×ודות כתובת תל ×ביב יפו
הגרלת ×”×ž×’×¨×©×™× ×œ×חוזת בית בעת יסודה העיר , הידועה ×›"עיר העברית הר××©×•× ×”", קמה כהגשמת החזון ×”×¦×™×•× ×™ של ×‘× ×™×ž×™×Ÿ ×–×ב הרצל ×•×”×™× ×”×¢×™×¨ ×”×©× ×™×™×” בגודלה בישר×ל, ל×חר ירושלי×. ×œ×¤× ×™ הקמתה של ×”×©×›×•× ×” תל ×ביב הסתפקו יהודי יפו בהקמת ×©×›×•× ×•×ª יהודיות ×©× ×‘× ×• מחוץ ליפו - מיקוד תל ×ביב יפו. ×©× ×ª הקמתה הרשמית של ×”×©×›×•× ×”, 1909, ×ž×¦×™×™× ×ª ×ת ×”×©× ×” בה הוגרלו ×”×ž×’×¨×©×™× ×•× ×‘× ×• ×”×‘×ª×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×©×œ מה ×©×œ×™×ž×™× ×ª×™×•×•×“×¢ כעיר העברית העצמ×ית ×©× ×§×¨××” תחילה "×חוזת בית" ובהמשך החליפה שמה לתל ×ביבהרב רפ×ל יהודה ×ž× ×—× ×œ×•×™ ×”×ž×›×•× ×” יהודה מרגוזה ×‘×©× ×ª 1825, בתקופה בה שלטה ×”×ימפריה העות'מ×× ×™×ª על ×רץ ישר×ל, × ×ª×ž× ×” הרב רפ×ל יהודה ×ž× ×—× ×œ×•×™ ×”×ž×›×•× ×” יהודה מרגוזה על ידי ×¨×‘× ×™ ×™×¨×•×©×œ×™× ×œ×”×§×™× ×”×ª×™×™×©×‘×•×ª יהודית ביפו כדי לקבל ×ת ×¤× ×™ ×¢×•×œ×™× ×™×”×•×“×™×, ×ž×¤× ×™ שהיה ×‘×™×—×¡×™× ×˜×•×‘×™× ×¢× ×”×©×œ×™×˜×™× ×”×¢×•×ª'מ×× ×™×™×. ×‘×™×ž×™× ×”×”× ×œ× ×”×™×” ישוב יהודי ביפו ×•×”×™×”×•×“×™× ×©×¢×œ×• דרך × ×ž×œ יפו ×œ× ×¤×¢× ×¡×‘×œ×• בגלל חוסר עזרה יהודית.
×‘×©× ×ª 1829 השפיע הרב על 12 ×”× ×™×¦×•×œ×™× ×©×œ ××•× ×™×™×ª ×¢×•×œ×™× ×™×”×•×“×™× ×ž×ž×¨×•×§×• שטבעה ליד עכו להיות ×”×™×”×•×“×™× ×”×¨××©×•× ×™× ×œ×”×¦×˜×¨×£ ×ליו ולהתיישב ביפו. במשך הזמן התלקטו עוד ×™×”×•×“×™× ×œ×™×¤×• והקהילה כללה הן ××©×›× ×–×™× ×•×”×Ÿ ספרדי×. ×‘×©× ×ª 1834 × ×¨×›×© בית העלמין היהודי ביפו למען ×œ× ×™×™×לצו עוד תושבי העיר ×”×™×”×•×“×™× ×œ×˜×œ×˜×œ ×ת ×ž×ª×™×”× ×œ×™×¨×•×©×œ×™×.
הצד הטוב ביותר של מיקוד תל ×ביב יפו
×‘×©× ×ª 1863 ×™×–× ×”×¨×‘ יהודה מרגוזה ×ת "ועד העיר ליהודי יפו" שהיה הוועד הציבורי הר×שון ב×רץ ×©×œ× ×¢×œ בסיס עדתי-קהילתי ובו היו ×©×•×ª×¤×™× ×¡×¤×¨×“×™× ×•××©×›× ×–×™× ×™×—×“. ועד ×–×” ×”×™×” ×ž×ž×•× ×” על ×¢× ×™×™× ×™×” ×”×“×ª×™×™× ×•×”×—×‘×¨×ª×™×™× ×©×œ הקהילה היהודית של יפו. מתחילת ×©× ×•×ª ×”-20 של המ××” ×”-20 החל להעביר הוועד ×ת סמכויותיו בהדרגה לעיריית תל ×ביב ולמועצה הדתית של תל ×ביב, עד שחדל ×œ×”×ª×§×™×™× ×‘×ž××™ 1939.
הרב × ×˜×¢ על השטח פרדס ובו 5,310 ×¢×¦×™× ×‘×¡×™×•×¢ ×”×מריק×ית (×× ') מחוות ×”× ×•×¦×¨×™× ×”×¤×¨×•×˜×¡×˜× ×˜×™× ×”×ž×™×œ× ×™××œ×™×¡×˜×™× ×”×¨ התקווה. ×‘×©× ×ª 1853, שלח הרב יהודה מרגוזה מכתב ליהודי הבריטי סר משה ×ž×•× ×˜×™×¤×™×•×¨×™, השריף של ×œ×•× ×“×•×Ÿ לשעבר, וכתב (המקור ב×× ×’×œ×™×ª): "בחסד ×”×ל, ×”×¨×™× ×™ מצהיר בזה, ש×× ×™ הישר×לי הר×שון ×©×‘× ×”× ×” ליפו ×חד משבט דן...
××œ× ×©×™×“×•×¢ לכל ×חד, שההתחלות של כל דבר חדש קשות מ×וד הן, ו××£ ×”×ž×•×¡×œ×ž×™× ×›×ן השתוממו לר×ות יהודי מעבד ×ת ×”×דמה. ×עשה ככל שביכולתי לעודד עבודת ×דמה בין ×× ×©×™ קהילתי ×ž×•× ×” ×©×‘×¢×™× ×ž×©×¤×—×•×ª. כל ×–×” × ×›×ª×‘ על ידי הרב ×”× ×ž×¦× ×›×ן, ×•×”×•× ×”×¤×§×™×“ ×”×ž×ž×•× ×” על ×”×™×”×•×“×™× (×טרקציה תל ×ביב יפו) ×”×ž×ª×¤×œ×œ×™× ×œ×ל לשלומך. רפ×ל יהודה ×ž× ×—× ×œ×•×™, יפו 28 ביולי 1853"
הכל על כתובת תל ×ביב יפו
×‘×©× ×ª 1876, הבית היהודי הר×שון מחוץ לתוו××™ חומות יפו, × ×‘× ×” ו×וכלס של ידי ×—×™×™× ×©×ž×•×ל ×©×ž×¨×œ×™× ×’. חומות יפו עצמן פורקו ×‘×©× ×ª 1868. ×‘×©× ×ª 1887 הוקמה ×”×©×›×•× ×” היהודית הר××©×•× ×” מחוץ לתוו××™ חומות יפו, × ×•×•×” צדק, ובעקבותיה ×©×›×•× ×•×ª × ×•×¡×¤×•×ª. ×‘×©× ×ª 1896 הוקמה ×©×›×•× ×ª ×ž×—× ×” יהודה, ×‘×©× ×ª 1904 הוקמה ×©×›×•× ×ª ×ž×—× ×” יוסף, ×•×‘×©× ×ª 1906 הוקמה ×©×›×•× ×ª ×הל משה.
קבוצת ×™×”×•×“×™× ×–×• ×©×”×ª×›× ×¡×” לר××©×•× ×” ביולי 1906 הת×גדה ×‘×©× "×גודת ×‘×•× ×™ בתי×" ×©×©×•× ×” מ×וחר יותר ל"×חוזת בית". ב×ספה זו הוצגה ×ª×•×›× ×™×ª ×œ×‘× ×™×Ÿ עיר עברית ×ž×•×“×¨× ×™×ª שתהווה שער ל×רץ ישר×ל עבור יהודי העול×. ×”×ª×•×›× ×™×ª הציגה עיר ×©×ª×‘× ×” על פי ×”×“×’× ×”×ž×¢×¨×‘ ×ירופ××™ של סוף המ××” ×”-19. ×”×©×›×•× ×” - גרעין העיר העתידית - מוקמה מחוץ לתוו××™ החומות של יפו, מצפון למסילת הרכבת, על קרקעות חוליות של "×›×¨× ×’×™×‘×œ×™" ×©× ×¨×›×©×• בעזרת הלוו××” מהקרן הקיימת.
המועד הרשמי לייסוד ×”×•× 11 ב×פריל 1909 (×›' ×‘× ×™×¡×Ÿ תרס"ט), ×”×™×•× ×©×‘×• × ×¢×¨×›×” הגרלת ×”×ž×’×¨×©×™× ×‘×¦×“×¤×™× ×œ×©×›×•× ×”. ×‘×©×›×•× ×” × ×‘× ×• רחובות ×ž×¢×˜×™× × ×™×¦×‘×™× ×–×” לזה. הרחוב הר×שי בה ×”×™×” רחוב הרצל, ובקצה ×”×¦×¤×•× ×™ × ×‘× ×ª×” ×”×’×™×ž× ×¡×™×” העברית "הרצליה" (×›×™×•× - מקומו של "מגדל ×©×œ×•× ×ž×יר"), שהייתה ×”×’×™×ž× ×¡×™×” העברית הר××©×•× ×”. בלב ×”×©×›×•× ×” × ×‘× ×• שדרות רוטשילד, בוו×די ש×ליו × ×’×¨×¤×• החולות ל×חר יישור ×”×“×™×•× ×•×ª.
הצד הטוב ביותר של תל ×ביב יפוX
בעת המלחמה × ×¢×¦×¨×” התפתחותה, העיר סבלה ממכת ×רבה שחיסלה ×ת כל הצומח ×‘×©×›×•× ×”, ומהתעמרות ×”×©×œ×˜×•× ×•×ª העות'מ×× ×™× ×•×‘×ž×™×•×—×“ מושל יפו חסן בק. ב×פריל 1917 ×”×©×œ×˜×•× ×•×ª ישר×ל ב''ק 5 תל ×ביב יפו ×”×˜×•×¨×§×™×™× ×’×™×¨×©×• פל×פון תל ×ביב יפו ישר×ל ×ת תושביה ×¢× ×ª×•×©×‘×™ יפו היהודי×. ×”×ž×•× ×— ×”× ×•×¡×˜×œ×’×™ "תל ×ביב ×”×§×˜× ×”", ×©× ×˜×‘×¢ בידי ×—×™×™× ×—×¤×¨ ודן בן ×מוץ בחגיגות ×”-50 לייסוד תל ×ביב, מתייחס לתל ×ביב של ××•×ª× ×”×©× ×™× ×©×›×œ×œ×” בעיקרה ×ת ×©×›×•× ×ª × ×•×•×” צדק ו×ת ×זור הרחובות הרצל, רוטשילד ו××œ× ×‘×™.
שיירת ×’×ž×œ×™× ×”×ž×•×‘×™×œ×” חומרי ×‘× ×™×™×” ברחוב ××œ× ×‘×™. ×ª×¦×œ×•× ×ž×ת ××‘×¨×”× ×¡×•×¡×§×™×Ÿ, ×©× ×•×ª ×”×¢×©×¨×™× ×”×ž×•×§×“×ž×•×ª כיכר ×“×™×–× ×’×•×£ המקורית (הוקמה ב-1938) ×ž×ª×—× ×©×¤×š הירקון ×‘×©× ×•×ª ×”×©×œ×•×©×™× ×ª×œ ×ביב × ×›×‘×©×” על ידי ×”×¦×‘× ×”×‘×¨×™×˜×™ ב-17 ×‘× ×•×‘×ž×‘×¨ 1917, וקו החזית התבסס מצפון לה. ×¢× ×ª×—×™×œ×ª ×”×ž× ×“×˜ חזרו ×”×ª×•×©×‘×™× ×œ×¢×™×¨, ×•×ž×©× ×ª 1921 החלה ×ª× ×•×¤×ª התפתחותה של תל ×ביב.
בעקבות מ×ורעות ×“×ž×™× ×לה יצ×ו ×™×”×•×“×™× ×¨×‘×™× ×ž×™×¤×• ועברו לתל ×ביב. ××– הוחלט לבטל ×ת ×”×ª×§× ×•×ª ×”×וסרות פעילות כלכלית בתל ×ביב שהטיל השלטון העות'מ×× ×™. ב-11. 5.1921 פורסמה החלטתה ממשלת ×”×ž× ×“×˜ על הפרדתה של תל ×ביב מיפו - "פקודת מועצת עיריית תל ×ביב", וכעבור ×©× ×ª×™×™× ×‘-11. 5.1923 יושמה ×”"פקודה" בפועל ורוב ×”×©×›×•× ×•×ª היהודיות של יפו זכו למעמד עצמ××™ prime drink תל ×ביב-יפו ישר×ל של מועצת עיר (Township) - ועד הקהילה תל ×ביב, ×•× ×§×‘×¢ גבול ×¢×™×¨×•× ×™ בין תל ×ביב ליפו.
הערות מפורטות על תל ×ביב יפו, ישר×ל
מ××– התפתחה העיר בקצב מזורז: מ-3,600 ×‘×©× ×ª 1914 ל-34,000 ×‘×©× ×ª 1925 ול-120,000 ×‘×©× ×ª 1936. עיקר הגידול ב×וכלוסייה × ×‘×¢ ב×ופן ×ž×©× ×™ בשל הגירת ×™×”×•×“×™× ×ž×™×¤×• ×ך בעיקר בשל גל העליות ל×רץ, מהעלייה השלישית ובעיקר העלייה הרביעית והחמישית (1924-1939), שהת××¤×™×™× ×• בעליה של ×וכלוסייה ×‘×•×¨×’× ×™×ª, בעלי משפחות ובעלי הון, שהעדיפו ×ת ההתיישבות בעיר על ×¤× ×™ התיישבות חקל×ית.
"הב×וה×וס", בית הספר לעיצוב ול×דריכלות שפעל ×‘×’×¨×ž× ×™×” ×‘×©× ×™× 1919–1933, ×”×™×” ×חד ×”×ž×§×“×ž×™× ×•×”×ž×¤×™×¦×™× ×”×—×©×•×‘×™× ×‘×™×•×ª×¨ של ×”×¡×’× ×•×Ÿ החדש ו××£ עיצב במסגרתו תת-×¡×’× ×•×Ÿ ייחודי. ×‘×©× ×™× 1933–1936 חלה בעיר תל ×ביב ×ª× ×•×¤×ª ×‘× ×™×™×” גדולה ×‘×¡×’× ×•×Ÿ הב×וה×וס ×¢× ×‘×•× ×’×œ ההגירה הגדול ×”×ž×›×•× ×” העלייה החמישית. ×‘×©× ×ª 1925 הוזמן פטריק גדס להכין ×ª×•×›× ×™×ª ×ב להרחבת העיר ×¦×¤×•× ×”, ברוח ×¢×§×¨×•× ×•×ª עיר ×”×’× ×™× - ×ª×•×›× ×™×ª הידועה ×›×ª×•×›× ×™×ª גדס.
ההתפתחות הגדולה של העיר בעקבות קליטת העליות הרביעית והחמישית, שבמהלכן זרמו לעיר ×¢×•×œ×™× ×¨×‘×™×, הבי××” ×’× ×œ×”×§×ž×ª מוסדות תרבות. בתקופה זו החלה העיר לקבל ×ת הצביון ×”×‘×•×¨×’× ×™-×‘×œ×™×™× ×™ שלה. בתל ×ביב × ×¤×ª×—×• ×”×§×•×œ× ×•×¢ (מפת תל ×ביב יפו) הר×שון וכן "×§×–×™× ×• גלי ×ביב" בית קפה מפו×ר על שפת המי×. ×©× ×™×”× ×”×•×§×ž×• ותופעלו בידי מרדכי וייסר ומשה ××‘×¨×‘× ×œ
תל ×ביב יפו ×ין עוד תעלומה
×‘×©× ×•×ª ×”×¢×©×¨×™× ×”×—×œ חוף ×”×™× ×œ×ž×œ× ×ª×¤×§×™×“ מרכזי בתרבות ×”×¤× ××™ ובדימויה של העיר כעיר חוף. ×‘×©× ×ª 1925 עוצב סמל העיר ובמרכזו מגדלור והכיתוב "××‘× ×š ×•× ×‘× ×™×ª" מתוך הפסוק: עוֹד ×Ö¶×‘Ö°× Öµ×šÖ° ×•Ö°× Ö´×‘Ö°× Öµ×™×ª בְּתוּלַת יִשְׂרָ×ֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָ×ת בִּמְחוֹל ×žÖ°×©Ö·×‚×—Ö²×§Ö´×™× â€” (ירמיהו ל"×, ×’) ×‘×©× ×™× 1926–1928 סבלה העיר ממשבר כלכלי כבד, ×©×‘× ×œ×™×“×™ ביטוי בעליית מחירי הקרקעות, ב×בטלה גבוהה, פשיטות רגל של ×ž×¤×¢×œ×™× ×•×©×œ ×§×‘×œ× ×™×, ×•×¢×•× ×™ × ×¨×—×‘.