5 הצהרות פשוטות על תל אביב יפו, ישראל מוסברות

הנחיות מובילות של תל אביב יפו, ישראל


Table of Contentsחמשת החדשות העדכניות ביותר של מיקוד תל אביב יפו עירוניותהסודות המובילים של מפת תל אביב יפוXהערות מפורטות על מזג אוויר תל אביב יפו5 אלמנטים חיוניים עבור מפת תל אביב יפו הצד הטוב ביותר של מזג אוויר תל אביב יפוהצד הטוב ביותר של כתובת תל אביב יפו
מגדל שלום. גורד השחקים שנבנה ב-1965 והיה המגדל הגבוה במזרח התיכון שנות ה-60 התאפיינו במגמה של הזדקנות תושבי העיר ובירידה מתמשכת במספר תושבי העיר החל מהשיא בשנת 1963. בתי מגורים רבים במרכז העיר הוסבו לבנייני משרדים. גם תשתיות העיר, במיוחד בדרומה ובמרכזה התיישנו והתבלו. בעשור זה נמשכה הבנייה בעיקר בצפון העיר ובשכונות עבר הירקון, וכן הוחל בפינוי ובהריסת שכונות מצוקה (דוגמת נורדיה, מחלול, מנשייה ויפו העתיקה) ובניית שיכונים למפונים.


חלק ממיזמי פינוי תושבי שכונות המצוקה והריסתם היוו חלק מתוכניות פיתוח ולא רק בשל מצוקת דיור. כך למשל התוכניות להריסת יפו העתיקה ולבנייתה מחדש כשכונה מודרנית נגנזו בראשית העשור. לחלופין גובשה תוכנית שהתבססה על שיקום ושימור האזור תוך הפיכתו לרובע אמנים, ועל פיתוח גנים וכיכרות בשטחים הפתוחים. הוקמה החברה לפיתוח יפו העתיקה לצורך ביצוע הפרויקט וניהולו.




בדומה לכך, הוכנו תוכניות לפיתוח ולשיקום חופי העיר, שסבלו מהזנחה ומזיהומים, ולהפיכתם שוב למרכזי בילוי נופש ותיירות. כדי לקדם את התוכניות הוקמה החברה העירונית אתרים. עם זאת העבודות בשטח החלו רק בעשור הבא, למעט פינוי שכונת מחלול. פרויקט נוסף שקודם בעשור זה היה פינוי והריסת שכונת מנשייה (החל משנת 1963) לצורך בניית שלוחה חדשה של מע"ר העיר באזור זה.


הערות מפורטות על אטרקציה תל אביב יפו


תל אביב יפומיקום תל אביב יפו
למרות שהעשור אופיין בהצטמצמות האוכלוסייה, העירייה הגדילה את השקעתה בתחום החינוך. בתי ספר וגני ילדים חדשים נבנו, ובשנת 1969 תל אביב הייתה העיר הראשונה שהחלה ליישם את רפורמת חטיבות הביניים (מהלך שהושלם ב-1975). כן נמשכה בעשור זה התפתחותה של אוניברסיטת תל אביב. בתחום התחבורה, בעשור זה נבנו גשרים חדשים מעל נחל איילון ומעל הירקון.


הגשרים גרמו לשיפור הנגישות אל העיר, אך גם תרמו לעומסי התנועה ולבעיות החניה שהופיעו בעשור זה. החל משנת 1964 החלו עבודות העמקת, יישור והסדרת אפיק האיילון לקראת סלילת נתיבי איילון בעשורים הבאים. גם תוכנית להקמת רכבת תחתית החלו לקדם בעשור זה, אולם מהלך זה נקטע בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1967 החלו לבנות את התחנה המרכזית החדשה, שנחנכה כעבור 26 שנים.


נמל יפו המשיך לשמש כנמל דייג. בעשור זו הוכנו תוכניות לבניית פארק הירקון (אך רק בשנת 1969 החלו עבודות בשטח להקמתו), ולבניית מתחם תרבות נוסף למתחם הבימה בשדרות שאול המלך. כן נחנכו אצטדיון בלומפילד ואצטדיון יד אליהו (כאצטדיון כדורסל פתוח) בתקופה זו. עיריית תל אביב עברה מבית העירייה הישן בכיכר ביאליק לבית העירייה החדש בכיכר מלכי ישראל החל משנת 1965 (מהלך שהושלם בשנת 1968).


חדשות עירוניות


למרות הצמצום באוכלוסיית העיר, מעמדה של העיר כמרכז הכלכלי של ישראל ושל המטרופולין התחזק. המע"ר התרחב לכיוון צפון מזרח - משדרות רוטשילד לכיוון רחוב קפלן - מזג אוויר תל אביב יפו ושדרות שאול המלך, והמשיך בתהליך ההתמחות, שעיקרו התמקדות בענפי עסקים ופיננסים לצד צמצום בעסקי המסחר והמלאכה. עסקים רבים התמקמו בדירות מגורים במרכז העיר. כתוצאה מתהליכים אלו הוחרפו עומסי התנועה והמחסור במקומות חניה, במיוחד בשעות היום


מדיניות זו באה לידי ביטוי בהרחבת אירועי התרבות ואירועי החוצות, ובהגדלה משמעותית בתמיכה במוסדות תרבות. שכונות תל אביב יפו בעשור זה גם נחנכו בניין מוזיאון תל אביב החדש, בניין ספריית בית אריאלה החדש, הושלם שיפוץ תיאטרון הבימה, נפתח הסינמטק, ונוסדו מספר תיאטראות קטנים. תחום התרבות קיבל תאוצה במיוחד לאחר המהפך שחל בעקבות הבחירות לעירייה שהתקיימו ב-31 בדצמבר 1973, בהם שב הגוש האזרחי (המפלגה הליברלית במסגרת הליכוד), הפעם בהובלת שלמה להט, להנהיג את העירייה.




כך למשל הואץ פיתוח פארק הירקון, נבנה פרויקט מנשייה, קודם פרויקט שיקום יפו העתיקה, נמשכה הבנייה בשיכון למד, פרויקט נתיבי איילון התקדם בעצלתיים, נבנו שוברי גלים כדי להרחיב את חופי הים, נבנו בתי מלון רבים ("חומת בתי המלון") לאורך החוף, והושלם פינוי שכונות מצוקה דוגמת שכונות מחלול ונורדיה. גם מרכזי קניות מודרניים החלו להיבנות, כמו לונדון מיניסטורס, ולקראת סוף העשור גם דיזנגוף סנטר.


מיקוד תל אביב יפו אין עוד תעלומה


לאחר המהפך הפוליטי ב-1977 הוחל בביצוע פרויקט שיקום השכונות. מספר שכונות בעיר טופלו במסגרת הפרויקט, בהן שכונת התקווה, יפו ד', נווה אליעזר, נווה שרת, ועג'מי. הפרויקט התמקד בשיקום התשתית הפיזית, השקעות בפיתוח סביבתי ובגינון, הרחבת ושיפוץ בתים, ובהקמת מרכז קהילתי וטיפוח פעילותו בכל שכונה. כצעד נלווה הוקמו ועדי השכונות. מרכז סוזן דלל בשנות ה-80 נמשכו מגמות שהחלו בעשורים הקודמים, בהם מגמת הצמצום במספר התושבים, שהגיעה לשיאה בשנת 1988, אז חל המהפך במגמה.




כן נמשך תהליך שבו התגבש דימוי העיר כמוקד התרבות המרכזי, וכעיר שמתפקדת בדומה לערים גדולות בעולם, למרות גודלה המצומצם ביחס אליהן. החל משנת 1989 מיתגה העירייה את העיר כ"עיר ללא הפסקה", מיתוג שהשפיע מאוד על דימוי העיר כבירת חיי הלילה וכעיר הפועלת מסביב לשעון, בשונה משאר ערי ישראל באותה תקופה.


פרויקט זה אמור היה לשמש מודל לשאר אזורי מרכז העיר - חניון תל אביב יפו. במסגרת הפרויקט עודדה העירייה שיפוץ מבנים, והסבתם מחדש ממשרדים לדירות מגורים. השימושים העסקיים שנדחקו מהמרכז עברו לרוב למגדלי משרדים שהוקמו באזורים אחרים, במיוחד במתחם הבורסה ברמת גן (ואכן ביקורת רבה הוטחה בעיריית תל אביב שבעצם דחקה מתחום העיר עסקים רבים לטובת שכנתה, והפסידה הכנסות רבות)


5 עובדות פשוטות על תל אביב יפו מתוארות




בלט במיוחד פרויקט הפיכת רחוב שינקין מרחוב מסחרי מזדקן למרכז תרבות ארצי, שבו הצטרפה העירייה ליוזמת תושבי הרחוב. רחוב שינקין במידה רבה החליף בשלהי העשור את רחוב דיזנגוף השוקע כאחד מסמליה העיקריים של העיר ותרבותה. הטיילת וחוף הים האוכלוסייה ששבה להתגורר בשכונות אלו הייתה בעיקר אוכלוסיית צעירים שהתגוררו בדירות שכורות, ותל אביב הפכה למוקד משיכה לרווקים צעירים מכל הארץ.


אטרקציה תל אביב יפושעון תל אביב יפו
כתוצאה מהצמצום הנמשך במספר התושבים, במיוחד של בעלי המשפחות, נסגרו בתי ספר וגני ילדים רבים. מאידך הוקמו בעשור זה בתי ספר מתמחים, דוגמת בית הספר לטבע, בית הספר לאומנויות ובתי ספר דמוקרטים. בעשור זה נפתחו לתנועה נתיבי איילון, ולקראת סופו חצו אתר עיריית תל אביב יפו את העיר מצפונה לדרומה, ובכך תרמו גם להגברת הנגישות אל העיר, אך הדבר תרם להחרפת יפו תל אביב הזמנת מקום עומסי התנועה ובעיות החניה.


כן מערכת הרכבות המשיכה בדעיכתה, ובשנת 1983 נסגר הקו לנגב וזמן קצר אחר כך בוטל הקו לירושלים (שחודש ובוטל לפרקים בשנות התשעים). בעקבות ביטול הקווים הדרומיים נסגרה תחנת הרכבת תל אביב דרום. כמו כן בעשור זה הושם דגש על גינון. במסגרת זו שוקמו גנים רבים, במיוחד הגנים בין המבננים שהוקמו במסגרת תוכנית גדס.


הצד הטוב ביותר של מיקוד תל אביב יפו


ההשקעות הרבות בתחום התרבות ובאירועי חוצות בלטו בתקופה זו, במיוחד מופעי החינם שנערכו בפארק הירקון וקיום פסטיבלים רבים, חלקם ביוזמה פרטית. מרכז סוזן דלל נבנה בנווה צדק, ובתקופות מסוימות פעל בו תיאטרון נווה צדק. מספר בתי הקולנוע החל להצטמצם, אך מנגד בתי קולנוע רבים פוצלו למספר אולמות קטנים. ב-1986 גם נשרף קולנוע מוגרבי שהיה אחד ממוסדות התרבות החשובים בעיר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *